מה מסגרת טיפולית צריכה לבדוק לפי תיקון 13

מאז תיקון 13, שנכנס לתוקף באוגוסט 2025, חובת הרישום חלה רק על גופים ציבוריים ועל מאגרים שמטרתם העיקרית מסירת מידע לאחרים, עם מידע על 10,000 איש ומעלה. מסגרת פרטית בדרך כלל לא חייבת ברישום. מאגר עם מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 איש חייב בהודעה לרשות להגנת הפרטיות תוך 30 יום. שאר החובות בחוק ובתקנות חלות גם בלי רישום.

לפי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) 2017, מאגר עם מידע רפואי או מידע על מצב נפשי נמצא ברמת אבטחה בינונית. אם יש בו מידע על 100,000 איש ומעלה או יותר מ-100 בעלי הרשאה, חלה רמה גבוהה. אם יש בו עד 10 בעלי הרשאה, חלה רמה בסיסית.

החובה חלה על גופים ציבוריים ועל מי שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר. אין סף מספרי אחד. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ביולי 2026 גילוי דעת סופי עם אמות המידה. במקרה של ספק כדאי להתייעץ עם עורך דין או לפנות לרשות.

מתעדים כל אירוע אבטחה. באירוע אבטחה חמור מודיעים לרשות להגנת הפרטיות באופן מיידי, כלומר סמוך ככל האפשר לגילוי, ומדווחים על הצעדים שננקטו. לרשות יש טופס מקוון לדיווח ראשוני.

ברמת אבטחה בינונית או גבוהה צריך מנגנון תיעוד אוטומטי של הגישה, ונתוני התיעוד נשמרים 24 חודשים לפחות (תקנה 10).

לא. הוא נועד להתמצאות ולסדר עבודה. החובות תלויות בגודל המאגר, במספר בעלי ההרשאה ובסוג הגוף, ולכן כדאי לבדוק את המקרה שלכם עם עורך דין שמתמחה בהגנת פרטיות.